סיימתי דפי בוקר, נתתי למוח שלי לפרוק על הדף אותיות ומשפטים, משרבט את החיים שהינם, את הכמיהות את הפחדים, את הכוונות שלי על דפדפת שורות, הבחנתי היום בדפים שהענקתי לעצמי הבוקר תשובות יותר מאשר שאלות, וזה העניק לי תחושה חמימה במרכז הבטן, התשובות היו כמו עוגנים, נקודות ציון בחלל החשוך של דמיוני היוצר.
זה כבר כמה פוסטים שאני מדבר על יצירתיות, ואני מזכיר לעצמי זה בלוג של יוצר על יצירה על החיים ומעבר.
אבל מה זה יצירתיות?
יצירתיו כמו שאני רואה את זה, היא החיבור בין דברים שונים שכביכול לא היו אמורים להתחבר.
יצירתיות בעיניי היא ההצדקה . או התירוץ הרגשי, המילולי, הויזואלי, השמיעתי, התנועתי מה שעולה לכם בראש, לחבר בין עולמות שונים, זוהי החשיבה האסוציאטיבית, הרגשית שכל אדם מגיב אליה אחרת.
כדי ליצור חיבור "יצירתי" שכזה, אני יודע שאני רק צריך לבסס במוחי עולמות. כדי לפשט את המתמטיקה הויזואלית הזו, נתרגל את החיבור בין רק שני דברים שונים.
האחד, כדור פינג פונג, השני דף עיתון מצהיב וקרוע, החיבור הראשוני שעולה לי בראש זה שבגזיר העיתון הזה, יש כתבה על מישהו שהעביר סמים בתוך כדורי פינג פונג - הופה נולדה לה יצירתיות, ונולד לו גם סיפור ושאלות אחרות, מי זה האיש? כמה כדורי פינגפונג? איפה לעזאזל הוא החביא אותם? בגוף? בתחת? אויי לא, איזה סמים?
המוח שלי יצר את החיבור הזה בין הפינגפונג לסמים לכתבה. אצל מוח אחר זה יכול היה להיות כדורי פינג פונג שעטופים בנייר עיתון, אולי להגן עליהם, כמו שעוטפים כוסות, מישהו הזמין מחו"ל שני כדורי פינגפונג חתומים ע"י אלוף העולם בפינגפונג.
מגירות המטבח:
בפוסט הקודם כתבתי על סנדוויץ', ועל מקרר, ועל המרכיבים שבמקרר, כתבתי על על כך שהשאלות הן הדרך שלנו להתבונן על הרכיביבם שקיימים במקרר, ותהליך היצירה הוא ההלחמה הזו של המרכיבים לסנדוויץ.
אז לא מעט אחרי שפרסמתי את הפוסט עם השאלות שהציפו אותי, המוח שלי התרוצץ, הוא ביקש לענות בתשובות,הוא נבר בעבר, חיטט במגירות ישנות, קפץ לחזיונות עתיד, המטבח המנטלי שלי כמו עבר שוד, כל המרכיבים התגלו שם בין המדפים, חלקם מלאי עובש, חלקם סודות שמורים.
תחשבו לחם:
בפוסט הקודם כתבתי על סנדוויץ', ועל מקרר, ועל המרכיבים שבמקרר, כתבתי על על כך שהשאלות הן הדרך שלנו להתבונן על הרכיביבם שקיימים במקרר, ותהליך היצירה הוא ההלחמה הזו של המרכיבים לסנדוויץ.
תחשבו לחם, סיפר לי פעם מישהו על לחםף אני לא יודע אם זה נכוןף אבל אני מאמץ את ההסבר שלו, כי זה מחבר אותי מול תהליך היצירה, המילה לחם הוא הסביר, מורכבת מהשורש ל-ח-ם, כלומר הלחמה, לחם זה הלחמה של ארבעת יסודות החיים, מים, אש, אוויר ואדמה. חיטה-אדמה, מים-לעיסת הבצק, שמרים-אוויר (תפיחה), אש- התנור.
לחם, זה תוצאה של הלחמה של כל אלה, הלחם עולה על סך חלקיו.
כותבים סרט:
בואו נכתוב לחם, כלומר סרט, כאן עכשיו, בלייב תוך כדי הקריאה שלכם, תוך כדי הכתיבה שלי, נפרוט את המצרכים כרצף תודעה, ללא שיפוטיות, וניצור סרט דרך השאלות, התשובות יהיו העולמות שאצטרך להלחים ביניהם.
חבר שאני מתגעגע? עמית
איפה הוא גר? בשיקגו
מה בא לי לאכול? חביתה מקושקשת
מה עיצבן אותי השבוע? בנק הפועלים
מה הכעיס אותי? שוטר שנתן דו"ח
איפה בא לי להיות בעולם? קוסטה ריקה
אצל מי אני הכי הרבה באינסטגרם? מור
מה היא עושה בחיים? רקדנית
תחושה? דיכאון
עוד תחושה: חרמנות
איזה יבשת מסקרנת אותי? הודו
מי האדם הראשון שפגשתי אתמול? יסמין
מה עצוב לי? חברה שגילתה שהיא חולה בסרטן
איפה הייתי בצבא? הנדסה קרבית
מי אני זוכר מהצבא? אלירן מלכה
איפה טסתי לאחרונה? יוון
איך קוראי לאבא? יצחק
מבנה גוף? שמן
מי החבר הטוב של אבא? אדי
והחבר הכי טוב שלי? צח
החברה הטובה של אמא? דומיניק
מה הסרטון האחרון שראיתי ביוטיוב? פיתה על הגז
ולהלן המרכיבים:
יש לנו, עמית, שיקגו, חביתה מקושקת, בנק הפועלים, שוטר, קוסטה ריקה, מור, רקדנית, הודו, יסמין, סרטן, הנדסה קרבית, אלירן מלכה, יוון, יצחק, שמן, אדי, צח, דומיניק.
יאללה בואו נלחים את העולמות האלה נראה לאן זה לוקח
אדי עובד בבנק הפועלים, הוא שונא את המקום הזה, הוא בן 40, שמן והוא אוהב חביתה מקושקת.
עמית גר בשיקגו, אשתו דומינק, חולה בסרטן
אלירן מלכה, הוא שוטר, מאוהב ביסמין מיחידת המשטרה.
עכשיו אעשה הלחמה, התנור יהיה המוח שלי, ושאר הדמויות היסודות, בואו נראה לאן זה הולך. לנגד עניכם לנגד עיניי:
יריות בבנק פועלים זה שוד, באותו הרגע, באותו בנק בדיוק רק בדלת צדדית אחרת, אדי בן 40 שמן בדיכאון, הוא במטבחון, הוא יצא רגעים ספורים לפני השוד להפסקה והוא מכין לעצמו חביתה מקושקשת, ושם גם פיתה על הגז, היריות המפתיעות מכניסות אותו לטראומה, הוא מתכופף מתחת לשולחן
בנתיים בבנק, השודד מנופף באקדח, זה עמית, בחור חרדתי, לחוץ, אבל נחוש מטרה, הוא שודד את הבנק, הוא חייב, הוא זקוק לכסף הזה, אשתו דומיניק חולה בסרטן, הוא חייב לעשות הכל כדי להציל אותה, הוא תכנן לשדוד בנק בישראל אבל לחזור לשיקגו.
מגיעים משטרה, אלירן מלכה מפקד היחידה הוא הראשון שפורץ לבנק.
החביתה המקושקת נשרפת, הפיתה על הגז מוציאה עשן, הבנק מתמלא בעשן כבד, אם לא ימותו פה מיריות, ימותו מחנק, אלירן מלכה נכנס לבנק שהוא אפוף עשן, אבל לא מזהה מי זה מי, הוא מזהה את השודד מנופף באקדח, אלירן מכוון עליו, נקודת לייזר אדומה במרכז המצח של השודד, אלירן מזהה את הבחור שהוא מכוון עליו, זה עמית, מהצבא, החבר הטוב שלו מהשירות, שלוש שנים הם עברו חוויות טראומטיות והנה אחרי 22 שנה, הוא שוטר, וזה גנב, ועכשיו הם נפגשים. בנתיים אדי יוצא מהמטבחון, הוא חייב, העשן גמר עליו, הוא יוצא החוצה, והוא פוגש בעמית ובאלירן, הם מביטים בו, הם המומים אלירן מכיר גם אותו, זה אדי המ"פ, הם מכירים, שלושתם אחד את השני מאותו שירות צבאי מחלקה י"ב בהנדסה קרבית, חלפו 22 שנה וכל אחד פנה לעולמו.
אלירן נועל את הבנק, הוא אוסף את עמית, ואת אדי לחדר צדדי, למרות השנים, הטראומה הצבאית חיברה ביניהם, אדי אלירן ועמית מחליטים לעשות קומבינה, לעזור לעמית להציל את אשתו , אדי איש המערכת, מכיר את המחשבים ואת הפרצות הסודיות הדיגיטליות,הם מזייפים חשבון בנק, לוקחים כסף מהבנק ומעבירים לחשבון בשיקגו, בנתיים הם מבריחים את עמית מהדלת האחורית אלירן ידווח שהשודד ברח, והוא לא מזהה, הכל מלא עשן אי אפשר לזהות א, אחד מהאנשים.
אבל דווקא בבריחה מהדלת הצדדית עמית נתקל בשוטר שפוגע בו, עמית מת במקום.
שלושה ימים אחכ"כ אלירן ואדי בשיקגו בהלוויה של עמית, בשבעה הם פונים לדומיניק, ואומרים לה שיש להם משהו להביא לה, כסף, זה עמית שבמותו שלו הוא הביא לה את החיים, אדי החליט לעזוב את הבנק ולנסוע לקוסטה ריקה לבנות את החיים שלו מחדש, אלירן מחליט לעבור לגור עם יסמין, והיא בחודש שלישי להריונה
והנה נוצר לו סיפור על שלוש דמויות שלושה עולמות שהתחברו להם באירוע שוד, הם מבינים שחברות היא מעל הבנק ומעל כסף, והיא מנצחת, יצא סרט מתח או אולי סרט מצחיק עם כל העשן והפיתה על המיקרו, לא כל המרכיבים נכנסו לתסריט, זה לא הסרט הכי טובה אבל זה משהו, היצירתיות פרחה פה על הדף וזה מה שחשוב כרגע.
התשובות העניקו למוח שלי להשתולל בחיבורים, זה הלחם שיצא לי, האם אני אוכל אותו לא בטוח, האם הוא טעים? מוצלח? גם לא יודע, אבל אני יודע שיש סיפור, שיש מבנה, שיש דרך.
יש לנו לחם.
זה כבר כמה פוסטים שאני מדבר על יצירתיות, ואני מזכיר לעצמי זה בלוג של יוצר על יצירה על החיים ומעבר.
אבל מה זה יצירתיות?
יצירתיו כמו שאני רואה את זה, היא החיבור בין דברים שונים שכביכול לא היו אמורים להתחבר.
יצירתיות בעיניי היא ההצדקה . או התירוץ הרגשי, המילולי, הויזואלי, השמיעתי, התנועתי מה שעולה לכם בראש, לחבר בין עולמות שונים, זוהי החשיבה האסוציאטיבית, הרגשית שכל אדם מגיב אליה אחרת.
כדי ליצור חיבור "יצירתי" שכזה, אני יודע שאני רק צריך לבסס במוחי עולמות. כדי לפשט את המתמטיקה הויזואלית הזו, נתרגל את החיבור בין רק שני דברים שונים.
האחד, כדור פינג פונג, השני דף עיתון מצהיב וקרוע, החיבור הראשוני שעולה לי בראש זה שבגזיר העיתון הזה, יש כתבה על מישהו שהעביר סמים בתוך כדורי פינג פונג - הופה נולדה לה יצירתיות, ונולד לו גם סיפור ושאלות אחרות, מי זה האיש? כמה כדורי פינגפונג? איפה לעזאזל הוא החביא אותם? בגוף? בתחת? אויי לא, איזה סמים?
המוח שלי יצר את החיבור הזה בין הפינגפונג לסמים לכתבה. אצל מוח אחר זה יכול היה להיות כדורי פינג פונג שעטופים בנייר עיתון, אולי להגן עליהם, כמו שעוטפים כוסות, מישהו הזמין מחו"ל שני כדורי פינגפונג חתומים ע"י אלוף העולם בפינגפונג.
מגירות המטבח:
בפוסט הקודם כתבתי על סנדוויץ', ועל מקרר, ועל המרכיבים שבמקרר, כתבתי על על כך שהשאלות הן הדרך שלנו להתבונן על הרכיביבם שקיימים במקרר, ותהליך היצירה הוא ההלחמה הזו של המרכיבים לסנדוויץ.
אז לא מעט אחרי שפרסמתי את הפוסט עם השאלות שהציפו אותי, המוח שלי התרוצץ, הוא ביקש לענות בתשובות,הוא נבר בעבר, חיטט במגירות ישנות, קפץ לחזיונות עתיד, המטבח המנטלי שלי כמו עבר שוד, כל המרכיבים התגלו שם בין המדפים, חלקם מלאי עובש, חלקם סודות שמורים.
תחשבו לחם:
בפוסט הקודם כתבתי על סנדוויץ', ועל מקרר, ועל המרכיבים שבמקרר, כתבתי על על כך שהשאלות הן הדרך שלנו להתבונן על הרכיביבם שקיימים במקרר, ותהליך היצירה הוא ההלחמה הזו של המרכיבים לסנדוויץ.
תחשבו לחם, סיפר לי פעם מישהו על לחםף אני לא יודע אם זה נכוןף אבל אני מאמץ את ההסבר שלו, כי זה מחבר אותי מול תהליך היצירה, המילה לחם הוא הסביר, מורכבת מהשורש ל-ח-ם, כלומר הלחמה, לחם זה הלחמה של ארבעת יסודות החיים, מים, אש, אוויר ואדמה. חיטה-אדמה, מים-לעיסת הבצק, שמרים-אוויר (תפיחה), אש- התנור.
לחם, זה תוצאה של הלחמה של כל אלה, הלחם עולה על סך חלקיו.
כותבים סרט:
בואו נכתוב לחם, כלומר סרט, כאן עכשיו, בלייב תוך כדי הקריאה שלכם, תוך כדי הכתיבה שלי, נפרוט את המצרכים כרצף תודעה, ללא שיפוטיות, וניצור סרט דרך השאלות, התשובות יהיו העולמות שאצטרך להלחים ביניהם.
חבר שאני מתגעגע? עמית
איפה הוא גר? בשיקגו
מה בא לי לאכול? חביתה מקושקשת
מה עיצבן אותי השבוע? בנק הפועלים
מה הכעיס אותי? שוטר שנתן דו"ח
איפה בא לי להיות בעולם? קוסטה ריקה
אצל מי אני הכי הרבה באינסטגרם? מור
מה היא עושה בחיים? רקדנית
תחושה? דיכאון
עוד תחושה: חרמנות
איזה יבשת מסקרנת אותי? הודו
מי האדם הראשון שפגשתי אתמול? יסמין
מה עצוב לי? חברה שגילתה שהיא חולה בסרטן
איפה הייתי בצבא? הנדסה קרבית
מי אני זוכר מהצבא? אלירן מלכה
איפה טסתי לאחרונה? יוון
איך קוראי לאבא? יצחק
מבנה גוף? שמן
מי החבר הטוב של אבא? אדי
והחבר הכי טוב שלי? צח
החברה הטובה של אמא? דומיניק
מה הסרטון האחרון שראיתי ביוטיוב? פיתה על הגז
ולהלן המרכיבים:
יש לנו, עמית, שיקגו, חביתה מקושקת, בנק הפועלים, שוטר, קוסטה ריקה, מור, רקדנית, הודו, יסמין, סרטן, הנדסה קרבית, אלירן מלכה, יוון, יצחק, שמן, אדי, צח, דומיניק.
יאללה בואו נלחים את העולמות האלה נראה לאן זה לוקח
אדי עובד בבנק הפועלים, הוא שונא את המקום הזה, הוא בן 40, שמן והוא אוהב חביתה מקושקת.
עמית גר בשיקגו, אשתו דומינק, חולה בסרטן
אלירן מלכה, הוא שוטר, מאוהב ביסמין מיחידת המשטרה.
עכשיו אעשה הלחמה, התנור יהיה המוח שלי, ושאר הדמויות היסודות, בואו נראה לאן זה הולך. לנגד עניכם לנגד עיניי:
יריות בבנק פועלים זה שוד, באותו הרגע, באותו בנק בדיוק רק בדלת צדדית אחרת, אדי בן 40 שמן בדיכאון, הוא במטבחון, הוא יצא רגעים ספורים לפני השוד להפסקה והוא מכין לעצמו חביתה מקושקשת, ושם גם פיתה על הגז, היריות המפתיעות מכניסות אותו לטראומה, הוא מתכופף מתחת לשולחן
בנתיים בבנק, השודד מנופף באקדח, זה עמית, בחור חרדתי, לחוץ, אבל נחוש מטרה, הוא שודד את הבנק, הוא חייב, הוא זקוק לכסף הזה, אשתו דומיניק חולה בסרטן, הוא חייב לעשות הכל כדי להציל אותה, הוא תכנן לשדוד בנק בישראל אבל לחזור לשיקגו.
מגיעים משטרה, אלירן מלכה מפקד היחידה הוא הראשון שפורץ לבנק.
החביתה המקושקת נשרפת, הפיתה על הגז מוציאה עשן, הבנק מתמלא בעשן כבד, אם לא ימותו פה מיריות, ימותו מחנק, אלירן מלכה נכנס לבנק שהוא אפוף עשן, אבל לא מזהה מי זה מי, הוא מזהה את השודד מנופף באקדח, אלירן מכוון עליו, נקודת לייזר אדומה במרכז המצח של השודד, אלירן מזהה את הבחור שהוא מכוון עליו, זה עמית, מהצבא, החבר הטוב שלו מהשירות, שלוש שנים הם עברו חוויות טראומטיות והנה אחרי 22 שנה, הוא שוטר, וזה גנב, ועכשיו הם נפגשים. בנתיים אדי יוצא מהמטבחון, הוא חייב, העשן גמר עליו, הוא יוצא החוצה, והוא פוגש בעמית ובאלירן, הם מביטים בו, הם המומים אלירן מכיר גם אותו, זה אדי המ"פ, הם מכירים, שלושתם אחד את השני מאותו שירות צבאי מחלקה י"ב בהנדסה קרבית, חלפו 22 שנה וכל אחד פנה לעולמו.
אלירן נועל את הבנק, הוא אוסף את עמית, ואת אדי לחדר צדדי, למרות השנים, הטראומה הצבאית חיברה ביניהם, אדי אלירן ועמית מחליטים לעשות קומבינה, לעזור לעמית להציל את אשתו , אדי איש המערכת, מכיר את המחשבים ואת הפרצות הסודיות הדיגיטליות,הם מזייפים חשבון בנק, לוקחים כסף מהבנק ומעבירים לחשבון בשיקגו, בנתיים הם מבריחים את עמית מהדלת האחורית אלירן ידווח שהשודד ברח, והוא לא מזהה, הכל מלא עשן אי אפשר לזהות א, אחד מהאנשים.
אבל דווקא בבריחה מהדלת הצדדית עמית נתקל בשוטר שפוגע בו, עמית מת במקום.
שלושה ימים אחכ"כ אלירן ואדי בשיקגו בהלוויה של עמית, בשבעה הם פונים לדומיניק, ואומרים לה שיש להם משהו להביא לה, כסף, זה עמית שבמותו שלו הוא הביא לה את החיים, אדי החליט לעזוב את הבנק ולנסוע לקוסטה ריקה לבנות את החיים שלו מחדש, אלירן מחליט לעבור לגור עם יסמין, והיא בחודש שלישי להריונה
והנה נוצר לו סיפור על שלוש דמויות שלושה עולמות שהתחברו להם באירוע שוד, הם מבינים שחברות היא מעל הבנק ומעל כסף, והיא מנצחת, יצא סרט מתח או אולי סרט מצחיק עם כל העשן והפיתה על המיקרו, לא כל המרכיבים נכנסו לתסריט, זה לא הסרט הכי טובה אבל זה משהו, היצירתיות פרחה פה על הדף וזה מה שחשוב כרגע.
התשובות העניקו למוח שלי להשתולל בחיבורים, זה הלחם שיצא לי, האם אני אוכל אותו לא בטוח, האם הוא טעים? מוצלח? גם לא יודע, אבל אני יודע שיש סיפור, שיש מבנה, שיש דרך.
יש לנו לחם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה