אם אנחנו רוצים להיות יצירתיים, מאיפה מתחילים?
פשוט נבחין בכמה דברים יצירתיים קיימים פה במרחב, ברגע זה ממש, נתחיל מדבר קטן אבל חשוב, לא רק ליצירתיות, לחיים עצמם, מודעות.
אם אנחנו רוצים להיות שותפים ליצירתיות נצטרך דבר ראשון להיות מודעים לה, נביט במרחב ונהיה מודעים לקישוטים שלה בזמן שהיא מגשימה את עצמה כאן בגופים שונים במציאות הפיזית של חיינו.
כל דבר כאן עבר את אותו תהליך של יצירתיות, תתחילו מהספר שאתם אוחזים, מהמילים שעל הדף, עזבו לרגע את התוכן ואת המשמעות שהמילים מכוונות אליה, הביטו על הצורה של המילים, הביטו על האותיות, התבוננו על איך הן משורטטות, אתם יודעים, היה אדם שהגה רעיון לגופן שאתם מתבוננים בו כעת, הוא הגה את הצורה של האותיות ואז החליט לעצב את האותיות האלה, אות אחר אותו, הוא השקיע זמן, וסבלנות, ונסיונות אין ספור, כדי למצוא את הקימור המיוחד של הר', וספקות לא מעט רחשו בקרבו, אם בכלל מה שהוא עושה ראוי, ומי יישתמש בכלל באותיות האלה, וכמה כסף כבר עושים מאותיות, ועם אותיות אי אפשר ללכת למכולת, אבל האותיות האלו היו חזקים ממנו, הוא רק שליח שלהם כאן בעולם הזה, אז הוא קם כל בוקר והלך עם החלום שלו, קראו לו דיוייד או גוטמן או אריאל או מירים, כל כך מנחם לגלות שהיה מישהו בשר ודם שהגה את הצורה שאותה אתם קוראים, הרימו את הראש מהמילים, איפה שאתם לא נמצאים, הביטו למעלה, או הצידה, תביטו למנורה בקיצור, אני מקווה שיש מנורה איפה שאתם נמצאים, התבוננו בה לעומק, על חוט הלהט והזכוכית, גם מאחוריה קיים אדם, תומס אלווה אדיסון, ברא את הרעיון הזה של מנורה לחיים, 4 שנים זה לקח, למעלה מ 2000 ניסיונות עם חומרים שונים, לא מעט עובדים, וכסף, הרבה כסף כדי להפיח במנורה הזו חיים שנולדה באופן רשמי ב 1879.
אני שולח עיניים ומביט על העט שלצידי כאן בשולחן, לא העט הכי יפה בעולם כן, אבל גם כאן היה מישהו שברא את העט הזה, שהשקיע זמן בעיצוב שלו, הוא כתב את הרעיון, שירטט, שילב צבעים, בדק חומרים, נפגש עם אנשים, שלח מייל, קיבל ביקורות, קיבל ספקות, קיבל רגליים קרות, מועצת המנהלים החליטה שלא להשקיע בעט, בכל זאת יש לא מעט עטים בעולם הזה, וטובים הרבה יותר, והרעיון הושהה, אבל מנהל התחלף, ומועצת מנהלים חדשה החליטה שכן, הוא קיבל מייל, הוא התרגש, קיבל תקציב, המתין לכספים, תכנן מכונה, יצר עוד קשרים, פה ושם תקלות, לא נורא, הוא הקדיש כל כך הרבה, אין עוד תקלה שהוא כבר לא יכול לפתור, ואז זה קרה, העט הספציפי הזה הודפס לחיים האמיתיים, הביטו סביב כל דבר במרחב הוא ביטוי של יצירתיות מעשה ידי אדם, הפלאפון, הטלויזיה, החוט הדנטלי, הציור שעל הקיר, האהיל, המקרר, הקלפן שבמגירה, כולם ברואיה, ילדיה, של היצירתיות.
אפשר לומר שהחיים הם הגשמה של יצירתיות.
יצירתיות היא המצרך המבוקש ביותר בעולם, יצירתיות היא גם העסק הכי מרוויח, זה מה שהציבור דורש, כולם מחפשים אחרי אנשים יצירתיים שיניעו את העולם הזה קדימה, שיקשטו אותו, ילבישו אותו ויעניקו לו אהבה, ואם אנחנו בוחרים להיות האנשים האלו, עלינו להיות מודעים לעולמה של היצירתיות, לא רק במראות, גם בצלילים, בריחות, בטעמים, בכל החושים שקיבלנו כאן עם כניסתנו לגוף האנושי, כי הם היסודות שלו לתקשורת עם היצירתיות.
אז בואו נתחיל ממודעות, ליצירתיות, משהו שכבר התחלנו במשפטים האחרונים, אבל המשיכו עוד, העניקו לעצמכם את ההזדמנות הזו להיות במודעות, בשאר היום שעוד נותר לכם הרשו לעצמכם להתבונן מהלב על הרעיונות שהוגשמו כאן מולכם, אבל לא רק על המוצר הסופי נסו לראות בעיניי רוחכם את ציר הזמן של הלידות הקוסמיות האלה, נסו לדמיין את החיבורים בין המוחות השונים, את הסיפור של הרעיונות, אם אין סיפור תמציאו סיפור אל תפריעו לעצמכם, נסו להתחבר אל האמונה שהייתה לכל הוגה רעיון שכזה, שזה אפשרי.
כי זה אפשרי.
עולם המציאות שאנו חיים בו מאפשר לחלומותינו לרקום עור וגידים, כמה משמח לדעת את זה. לא מאמינים? מצויין, קיבלתם אתם ואני עוד הזדמנות לחזור למודעות, ולהביט שוב מסביב, זה אפשרי.
העניין הוא לארגן את עצמנו להקשיב לחלומות, לפרוט אותם למילים ולתקשר אותם עם הסביבה, או במילים אחרות להתמודד מול הפחדים, והספקות, וחוסר האמונה, והחרדות שלנו, הקשבה אבסולוטית ליצירתיות, תאפשר לנו אוזן מוזיקלית לרעיונות בעלי ערך, ותאפשר לנו לפתח אוזן מוזיקלית גם לכל מה שיכול לגרום לרעיונות האלה להתממש, ייתכן שלא יהיה לנו את הכסף הנדרש ואת המשאבים אבל זכרו, כל מה שבדמיון אפשרי ליצירה, לפעמים צריך 4 שנים, ו2000 חומרים שונים כדי שיהיו לנו אור בחדר, אבל זה אפשרי, וכדי לקבל את האמונה הזו שזה אפשרי, עשו לספקות וללב שלכם טובה ענקית והצטרפו למודעות, הביטו סביב וראו מה האנושות יצרה עד כה, איזה קסמים לא מובנים מאליהם, אם נהיה קשובים מספיק, נוכל להניח אצבע על מחזוריותה של היצירתיות ואת ההולדה שלה בעולם, כי על אף שליצירתיות אין רצף לינארי ברור שאם נעשה את זה ואז את זה, ייקרה כך וכך, עדיין היצירתיות כפופה לחוקי המקום ולזמן שהיא בוחרת להיכנס אליו, יצירתיו לא זקוקה למים או לחמצן, היא זקוק לדבר אחד בלבד כדי להתגשם בעולם, היא זקוקה למוח האנושי!
כדי שהיצירתיות תוכל לרכב עם הרעיונות שלה בעולם הזה, היא זקוקה לנו, בלעדינו היצירתיות לא מתקיימת בעולם הזה, על אף שהיצירתיות היא גדולה מאיתנו, היא ממש מחפשת אותנו בנרות כדי להתגנב כאן לחיים, אז אם נבחר להיות ערוכים, מאורגנים, ומוכנים באמת להקשיב, נוכל לאפשר ליצירתיות לפרוט את עצמה תחת אצבעותינו.
מכיוון שיצירתיות כפופה לחוקי החלל והזמן, גם ליצירתיות יש חבלי לידה, זמן הבשלה, וזמן דגירה, היצירתיות פוגשת במוח האנושי עם רעיון, הבזק של רגע שנולד מתוך התוהו הגדול, הרעיון הזה רוכב על המוח האנושי ורוצה לבטא את עצמו לחיים, אני מאמין שאם לא ניתן לרעיון הזה ביטוי, הוא יעבור למוח אחר כדי להגשים את עצמו, הרעיון בתודעתנו יבקש לתאר את עצמו החוצה, דרך המילים, והצבעים, והצלילים, והטעמים, וכל החושים שקיבלנו, כדי להיות ערוכים ליצירתיות עלינו להכין את עצמנו לתאר או לנסות לתאר, או להשתדל לנסות לתאר, את הרעיונות שמבזיקים בנו, פנקס עם עט, הכרחי לכל יוצר, גם לנגן גיטרה, גם לגנן בגינה, גם לפסיכולוגית, ולזה שרוצה להמציא חוט דנטלי ייחודי, את הרעיון שנולד בקרבנו אנחנו מתקשרים, וכדאי לדבר אותו בשפתנו שלנו, כדי שנוכל לתקשר אותו עם עצמנו ועם אחרים.
אם נסכים ללכת עם הרעיון הזה יד ביד, נצטרך להעניק לו את מלוא תשומת הלב כי כמו כל דבר בחיים, אם אתה אוהב משהו הוא אוהב אותך בחזרה, רעיון שלא מקבל תשומת לב, עוזב למוח אחר מפה והלאה מתחיל הספר הזה שאתם אוחזים.
עושים חיים:
שימו במודעות שלכם, שאנחנו בוראים, אנחנו עושים חיים, ולכם עלינו לעשות חיים בזו המילה. יצירתיות מבקשת מאיתנו שנעשה חיים ונשתעשע, אם לא נשתעשע היא תעזוב אותנו, אני מבטיח לכם שנעזוב אותה קודם, אם אנחנו בוחרים להיות יוצרים, אנחנו בוחרים לעשות חיים כאן בעולם הזה, ולכן דרוש לעצמנו המשחק והשעשוע, אז נעשה חיים, ונראנ איך היצירתיות מפיחה גם בנו חיים, נגלה שכמו כל דבר אם נעניק לה מזפיק תשומת לב, היא תרעיף עלינו לנו מתנות של השראה, פשטות, נעימות, אושר, שמחה, סיפוקים אדירים שאי אפשר לקנות בכסף ואפשר להרוויח אותם רק ממלאכת העשייה של יצירת חיים, נגלה שאנחנו הופכים להיות אלים, שאיננו קרבנות של המציאות, אנחנו שותפים של הבריאה.
ולא תמיד נהיה משועשעים, זה בסדר, חפשו דרך יצירתיות להכניס שעשוע, כי יצירה דורש מאמץ, ואנרגיה ותשומת לב, ובעולם של היום עם כל כך הרבה לחץ דאגות והסחות דעת בכל פינה זה לא כל כך משעשע לשרטט את הציור הכי גמלוני בעולם, בזמן שההרגלים שלנו ממש דורשים שנעביר להעביר אצבע על המסך, ונקליק על אפליקציה.
תעשו חיים, באמת, ותראו איך החיים עושים אתכם חיים, ואז אתם אחד, ואז אפשר לחוות את מה שכולם מדברים עליה.
אהבה.
פשוט נבחין בכמה דברים יצירתיים קיימים פה במרחב, ברגע זה ממש, נתחיל מדבר קטן אבל חשוב, לא רק ליצירתיות, לחיים עצמם, מודעות.
אם אנחנו רוצים להיות שותפים ליצירתיות נצטרך דבר ראשון להיות מודעים לה, נביט במרחב ונהיה מודעים לקישוטים שלה בזמן שהיא מגשימה את עצמה כאן בגופים שונים במציאות הפיזית של חיינו.
כל דבר כאן עבר את אותו תהליך של יצירתיות, תתחילו מהספר שאתם אוחזים, מהמילים שעל הדף, עזבו לרגע את התוכן ואת המשמעות שהמילים מכוונות אליה, הביטו על הצורה של המילים, הביטו על האותיות, התבוננו על איך הן משורטטות, אתם יודעים, היה אדם שהגה רעיון לגופן שאתם מתבוננים בו כעת, הוא הגה את הצורה של האותיות ואז החליט לעצב את האותיות האלה, אות אחר אותו, הוא השקיע זמן, וסבלנות, ונסיונות אין ספור, כדי למצוא את הקימור המיוחד של הר', וספקות לא מעט רחשו בקרבו, אם בכלל מה שהוא עושה ראוי, ומי יישתמש בכלל באותיות האלה, וכמה כסף כבר עושים מאותיות, ועם אותיות אי אפשר ללכת למכולת, אבל האותיות האלו היו חזקים ממנו, הוא רק שליח שלהם כאן בעולם הזה, אז הוא קם כל בוקר והלך עם החלום שלו, קראו לו דיוייד או גוטמן או אריאל או מירים, כל כך מנחם לגלות שהיה מישהו בשר ודם שהגה את הצורה שאותה אתם קוראים, הרימו את הראש מהמילים, איפה שאתם לא נמצאים, הביטו למעלה, או הצידה, תביטו למנורה בקיצור, אני מקווה שיש מנורה איפה שאתם נמצאים, התבוננו בה לעומק, על חוט הלהט והזכוכית, גם מאחוריה קיים אדם, תומס אלווה אדיסון, ברא את הרעיון הזה של מנורה לחיים, 4 שנים זה לקח, למעלה מ 2000 ניסיונות עם חומרים שונים, לא מעט עובדים, וכסף, הרבה כסף כדי להפיח במנורה הזו חיים שנולדה באופן רשמי ב 1879.
אני שולח עיניים ומביט על העט שלצידי כאן בשולחן, לא העט הכי יפה בעולם כן, אבל גם כאן היה מישהו שברא את העט הזה, שהשקיע זמן בעיצוב שלו, הוא כתב את הרעיון, שירטט, שילב צבעים, בדק חומרים, נפגש עם אנשים, שלח מייל, קיבל ביקורות, קיבל ספקות, קיבל רגליים קרות, מועצת המנהלים החליטה שלא להשקיע בעט, בכל זאת יש לא מעט עטים בעולם הזה, וטובים הרבה יותר, והרעיון הושהה, אבל מנהל התחלף, ומועצת מנהלים חדשה החליטה שכן, הוא קיבל מייל, הוא התרגש, קיבל תקציב, המתין לכספים, תכנן מכונה, יצר עוד קשרים, פה ושם תקלות, לא נורא, הוא הקדיש כל כך הרבה, אין עוד תקלה שהוא כבר לא יכול לפתור, ואז זה קרה, העט הספציפי הזה הודפס לחיים האמיתיים, הביטו סביב כל דבר במרחב הוא ביטוי של יצירתיות מעשה ידי אדם, הפלאפון, הטלויזיה, החוט הדנטלי, הציור שעל הקיר, האהיל, המקרר, הקלפן שבמגירה, כולם ברואיה, ילדיה, של היצירתיות.
אפשר לומר שהחיים הם הגשמה של יצירתיות.
יצירתיות היא המצרך המבוקש ביותר בעולם, יצירתיות היא גם העסק הכי מרוויח, זה מה שהציבור דורש, כולם מחפשים אחרי אנשים יצירתיים שיניעו את העולם הזה קדימה, שיקשטו אותו, ילבישו אותו ויעניקו לו אהבה, ואם אנחנו בוחרים להיות האנשים האלו, עלינו להיות מודעים לעולמה של היצירתיות, לא רק במראות, גם בצלילים, בריחות, בטעמים, בכל החושים שקיבלנו כאן עם כניסתנו לגוף האנושי, כי הם היסודות שלו לתקשורת עם היצירתיות.
אז בואו נתחיל ממודעות, ליצירתיות, משהו שכבר התחלנו במשפטים האחרונים, אבל המשיכו עוד, העניקו לעצמכם את ההזדמנות הזו להיות במודעות, בשאר היום שעוד נותר לכם הרשו לעצמכם להתבונן מהלב על הרעיונות שהוגשמו כאן מולכם, אבל לא רק על המוצר הסופי נסו לראות בעיניי רוחכם את ציר הזמן של הלידות הקוסמיות האלה, נסו לדמיין את החיבורים בין המוחות השונים, את הסיפור של הרעיונות, אם אין סיפור תמציאו סיפור אל תפריעו לעצמכם, נסו להתחבר אל האמונה שהייתה לכל הוגה רעיון שכזה, שזה אפשרי.
כי זה אפשרי.
עולם המציאות שאנו חיים בו מאפשר לחלומותינו לרקום עור וגידים, כמה משמח לדעת את זה. לא מאמינים? מצויין, קיבלתם אתם ואני עוד הזדמנות לחזור למודעות, ולהביט שוב מסביב, זה אפשרי.
העניין הוא לארגן את עצמנו להקשיב לחלומות, לפרוט אותם למילים ולתקשר אותם עם הסביבה, או במילים אחרות להתמודד מול הפחדים, והספקות, וחוסר האמונה, והחרדות שלנו, הקשבה אבסולוטית ליצירתיות, תאפשר לנו אוזן מוזיקלית לרעיונות בעלי ערך, ותאפשר לנו לפתח אוזן מוזיקלית גם לכל מה שיכול לגרום לרעיונות האלה להתממש, ייתכן שלא יהיה לנו את הכסף הנדרש ואת המשאבים אבל זכרו, כל מה שבדמיון אפשרי ליצירה, לפעמים צריך 4 שנים, ו2000 חומרים שונים כדי שיהיו לנו אור בחדר, אבל זה אפשרי, וכדי לקבל את האמונה הזו שזה אפשרי, עשו לספקות וללב שלכם טובה ענקית והצטרפו למודעות, הביטו סביב וראו מה האנושות יצרה עד כה, איזה קסמים לא מובנים מאליהם, אם נהיה קשובים מספיק, נוכל להניח אצבע על מחזוריותה של היצירתיות ואת ההולדה שלה בעולם, כי על אף שליצירתיות אין רצף לינארי ברור שאם נעשה את זה ואז את זה, ייקרה כך וכך, עדיין היצירתיות כפופה לחוקי המקום ולזמן שהיא בוחרת להיכנס אליו, יצירתיו לא זקוקה למים או לחמצן, היא זקוק לדבר אחד בלבד כדי להתגשם בעולם, היא זקוקה למוח האנושי!
כדי שהיצירתיות תוכל לרכב עם הרעיונות שלה בעולם הזה, היא זקוקה לנו, בלעדינו היצירתיות לא מתקיימת בעולם הזה, על אף שהיצירתיות היא גדולה מאיתנו, היא ממש מחפשת אותנו בנרות כדי להתגנב כאן לחיים, אז אם נבחר להיות ערוכים, מאורגנים, ומוכנים באמת להקשיב, נוכל לאפשר ליצירתיות לפרוט את עצמה תחת אצבעותינו.
מכיוון שיצירתיות כפופה לחוקי החלל והזמן, גם ליצירתיות יש חבלי לידה, זמן הבשלה, וזמן דגירה, היצירתיות פוגשת במוח האנושי עם רעיון, הבזק של רגע שנולד מתוך התוהו הגדול, הרעיון הזה רוכב על המוח האנושי ורוצה לבטא את עצמו לחיים, אני מאמין שאם לא ניתן לרעיון הזה ביטוי, הוא יעבור למוח אחר כדי להגשים את עצמו, הרעיון בתודעתנו יבקש לתאר את עצמו החוצה, דרך המילים, והצבעים, והצלילים, והטעמים, וכל החושים שקיבלנו, כדי להיות ערוכים ליצירתיות עלינו להכין את עצמנו לתאר או לנסות לתאר, או להשתדל לנסות לתאר, את הרעיונות שמבזיקים בנו, פנקס עם עט, הכרחי לכל יוצר, גם לנגן גיטרה, גם לגנן בגינה, גם לפסיכולוגית, ולזה שרוצה להמציא חוט דנטלי ייחודי, את הרעיון שנולד בקרבנו אנחנו מתקשרים, וכדאי לדבר אותו בשפתנו שלנו, כדי שנוכל לתקשר אותו עם עצמנו ועם אחרים.
אם נסכים ללכת עם הרעיון הזה יד ביד, נצטרך להעניק לו את מלוא תשומת הלב כי כמו כל דבר בחיים, אם אתה אוהב משהו הוא אוהב אותך בחזרה, רעיון שלא מקבל תשומת לב, עוזב למוח אחר מפה והלאה מתחיל הספר הזה שאתם אוחזים.
עושים חיים:
שימו במודעות שלכם, שאנחנו בוראים, אנחנו עושים חיים, ולכם עלינו לעשות חיים בזו המילה. יצירתיות מבקשת מאיתנו שנעשה חיים ונשתעשע, אם לא נשתעשע היא תעזוב אותנו, אני מבטיח לכם שנעזוב אותה קודם, אם אנחנו בוחרים להיות יוצרים, אנחנו בוחרים לעשות חיים כאן בעולם הזה, ולכן דרוש לעצמנו המשחק והשעשוע, אז נעשה חיים, ונראנ איך היצירתיות מפיחה גם בנו חיים, נגלה שכמו כל דבר אם נעניק לה מזפיק תשומת לב, היא תרעיף עלינו לנו מתנות של השראה, פשטות, נעימות, אושר, שמחה, סיפוקים אדירים שאי אפשר לקנות בכסף ואפשר להרוויח אותם רק ממלאכת העשייה של יצירת חיים, נגלה שאנחנו הופכים להיות אלים, שאיננו קרבנות של המציאות, אנחנו שותפים של הבריאה.
ולא תמיד נהיה משועשעים, זה בסדר, חפשו דרך יצירתיות להכניס שעשוע, כי יצירה דורש מאמץ, ואנרגיה ותשומת לב, ובעולם של היום עם כל כך הרבה לחץ דאגות והסחות דעת בכל פינה זה לא כל כך משעשע לשרטט את הציור הכי גמלוני בעולם, בזמן שההרגלים שלנו ממש דורשים שנעביר להעביר אצבע על המסך, ונקליק על אפליקציה.
תעשו חיים, באמת, ותראו איך החיים עושים אתכם חיים, ואז אתם אחד, ואז אפשר לחוות את מה שכולם מדברים עליה.
אהבה.
