הנטייה להתחבר:
לדברים בחיים שלנו יש נטייה להתחבר, הנטייה הזו היא הבסיס ליצירת חיים, והחיים עצמם הם אוסף החיבורים האלה, בלעדיהם אפשר לומר, העולם יחדול מלהתקיים. החיבורים מולידים המשכיות, חיבורים אפשר לומר הם מלאכת החיים.
גם אנחנו חלק מהנטייה הזו, נולדנו מאותו חיבור, ונסיים כאן שנתחבר אל האדמה, אנחנו מחוברים לאוויר ולמים, בלעדיהם נמות, טיפות מים מתחברות לכדי ענן, כספית מתחברת לכספית, גרגירי חול מתחברים להרים, עולם שלם שנבנה מחיבורים.
אנחנו רוצים להתחבר לעצמנו ולאחרים, ועל כן הולדנו את האינטרנט, התחברנו אל אנשים מקצוות שונים של העולם, הדעות שלנו גם רוצות להתחבר, וגם הטעמים, והתשוקות, אנחנו רוצים להתחבר לאדם אחר, אנחנו רוצים מאזין, צופה, מישהו שיחבק אותנו, אנחנו רוצים שהדברים שלנו יתחברו למישהו למשהו לאנשהו, אחרת למה אנחנו כאן?
גם ההגיון שלנו רוצה לחבר, אם נפגוש בעצם זר בשמיים, ההיגיון יתעקש על הסבר רציונלי, דרכו הוא יוכל להתחבר למה שהעין פוגשת, הוא יחפש הסבר מדעי, ואם לא, הוא יחפש הסבר בלקסיקון הנפשי, ויסכם במילה אחת, עב"ם.
יש לנו נטייה להתחבר, ולנטייה הזו אין קשר לעשיית דברים בצורה נכונה או לא נכונה.
להשלים את החסר:
בגלל הנטייה שלנו לחבר ולהתחבר, יש לנו נטייה בלשית גם להשלים דברים באופן שמתרחש באלפיות שנייה ובאופן שנדמה כמעט אוטומטי, אם נפגוש במישהו רץ באמוק ברחוב והוא שולח מבטים מבוהלים לאחור המוח יבקש להשלים את הקומפוזיציה בכך שיש מישהו שכנראה רודף אחריו.
המוח רוצה להשלים את החסר, הוא ימצא כל דרך אפשרית כדי להשלים את הקומפזיציה לכדי תמונה סגורה, הגיוני או לא הגיוני זה לא משנה, לחיבורים אין בהכרח קשר להיגיון.
וככה בדיחה עובדת, הבדיחה היא סיפור, שהמוח כמו מחבר לשלים לאן הסיפור הולך להתקדם, וכשהוא כבר בטוח שלשם הוא מגיע, מגיעה ההפתעה, שמשנה את המסלול, סוגרת את העלילה, וגורמת לצחוק.
בעזרת ההבנה הזו של חיבור והרצון להשלים, נוכל לצלול פנימה היישר אל מאגר החיבורים שבאמתחתנו, וכמו זכוכית מגדלת נעמיק אל מעמקי הארכיאולוגיה היצירתית של נפשנו, ככל שנתרגל את הצלילה הזו, נצבור ביטחון, נמצא חיבורים מגוונים, ונאפשר ליצירתיות לפרוח מתחת לפני הקרקע, מעבר לנכון או לא נכון, טוב או רע, שיפוטיות והגיון.
תרגיל הנעלמים:
אמא ואבא הלכו לים, אבא טבע מי נשאר?
אמא.
זאת התשובה המיידית הצפויה וגם ההגיונית, אבל בואו נעמיק עוד במאגר.
אמא ואבא הלכו לים, אבא טבע, מי נשאר?
* הילד שצפה במתרחש.
* אולי המציל שנשאר המום מהעמדה שלו.
* אני יודע מה נשאר, הטלפון שלו על המחצלת.
* האבא, הוא נשאר במים, והאמא והילד עזבו את החוף.
* בעצם נשארה המאהבת בפינה הצדדית של החוף.
* נשארה הדירה לילד ולאמא
* נשאר חוב בנק עצום
עשו את זה 100 פעם, תראו לאן אתם צוללים במאגר.
תרגיל הנעלמים 2:
אתמול קיבלתי______, החלטתי להגיע ילדה הכי _______ בכיתה, בכל זאת, עכשיו אני אדם מיוחד, היא טענה שזה ממש ___________ והחליטה לקרוא ל_________ וגם _______ כשהם ראו אותי __________ הם _______ וגם ________
הרשו למוח להשלים בכל דרך.
אתמול קיבלתי רכב, החלטתי להגיע לילדה הכי יפה בכיתה, בכל זאת אני אדם מיוחד, היא טענה שזה ממש יפה, והחליטה לקרוא למנהל וגם לאמא שלה, כשהם ראו אותי נוהג הם נבהלו, וגם קראו למשטרה.
אתמול קיבלתי נחש, החלטתי להגיע לילדה הכי מעצבנת בכיתה, בכל זאת אני אדם מיוחד, היא טענה שזה ממש מפחיד, והחליטה לקרוא ליואב וגם לעמרי, כשהם ראו אותי משחק הם בעטו בי וגם הרגו לי את הנחש.
אתמול קיבלתי מחשב, החלטתי להגיע לילדה הכי חכמה בכיתה, בכל זאת אני אדם מיוחד, היא טענה שזה ממש איטי, והחליטה לקרוא לטכנאי וגם לאחותה, כשהם ראו אותי צופה ביוטיוב במחשב הם התפלאו, וגם קנו לעצמם אחד
תצללו גם דרך הגועל שבתוכנו,
אתמול קיבלתי זונה, החלטתי להגיע לילדה הכי מצחיקה בכיתה, בכל זאת אני אדם מיוחד, היא טענה שזה ממש דוחה, והחליטה לקרוא לענבל וגם לשיראל מלכת הכיתה שלה, כשהם ראו אותי מתנשק הן הצטרפו, וגם צילמו לסטורי.
תפרמו:
חשבו גי פי אס, שימו נקודת ציון וחפשו דרך להגיע אליה, לפעמים נקודות הציון זה סוף לבדיחה שלא נכתבה, סוף לסרט בלי עלילה, מוצר הייטק מוגמר, גם אם הרעיון לא קיים, חלמו אותו ותציבו אותו כאילו הוא כבר קיים, עכשיו לכו אחורה התרחקו מציר הזמן באיטיות, ותנסו להשלים איך הגעתם לרעיון, תנו למוח לעשות קפיצות קוונטיות כדי להשלים את החסר.
רעיון הייטיקיסטי:
אנשים משותקים לכיסא גלגלים מצליחים ללכת.
נלך אחורה: מתקן שמחזיק את האנשים המשותקים ומאפשר להם ללכת
עוד אחורה: כיסא גלגלים שהופך מכיסא למצב עמידה.
והכיסא הזה אגב קיים.
שאנחנו עוסקים ביצירתיות אנחנו עוסקים בחיבורים, החיבורים הן לא יותר מהצדקות מילוליות, פיזיות, נפשיות ורגשיות כדי להתחבר אל העולם שבתוכנו ואל העולם שבחוץ.
חיבור הוא חלק הכרחי בחיינו והוא חלק בלתי נפרד מאיתנו, חיבור הוא הדבק המאחד בינינו, חיבור זה אהבה.
כשאנחנו יוצרים אנחנו עוסקים במלאכת האהבה הזו, אנחנו מחברים בין מילה למילה ומולידים משפטים, אנחנו מחברים בין דיו כחול לדף שורות, בין רעיון בדמיון לרישום על קנבס, אנחנו מחברים צבעים וצלילים ומרקמים, אנחנו יוצרים חיים, אנחנו עוסקים באהבה.
אהבה- היא טבע היצירתיות
לדברים בחיים שלנו יש נטייה להתחבר, הנטייה הזו היא הבסיס ליצירת חיים, והחיים עצמם הם אוסף החיבורים האלה, בלעדיהם אפשר לומר, העולם יחדול מלהתקיים. החיבורים מולידים המשכיות, חיבורים אפשר לומר הם מלאכת החיים.
גם אנחנו חלק מהנטייה הזו, נולדנו מאותו חיבור, ונסיים כאן שנתחבר אל האדמה, אנחנו מחוברים לאוויר ולמים, בלעדיהם נמות, טיפות מים מתחברות לכדי ענן, כספית מתחברת לכספית, גרגירי חול מתחברים להרים, עולם שלם שנבנה מחיבורים.
אנחנו רוצים להתחבר לעצמנו ולאחרים, ועל כן הולדנו את האינטרנט, התחברנו אל אנשים מקצוות שונים של העולם, הדעות שלנו גם רוצות להתחבר, וגם הטעמים, והתשוקות, אנחנו רוצים להתחבר לאדם אחר, אנחנו רוצים מאזין, צופה, מישהו שיחבק אותנו, אנחנו רוצים שהדברים שלנו יתחברו למישהו למשהו לאנשהו, אחרת למה אנחנו כאן?
גם ההגיון שלנו רוצה לחבר, אם נפגוש בעצם זר בשמיים, ההיגיון יתעקש על הסבר רציונלי, דרכו הוא יוכל להתחבר למה שהעין פוגשת, הוא יחפש הסבר מדעי, ואם לא, הוא יחפש הסבר בלקסיקון הנפשי, ויסכם במילה אחת, עב"ם.
יש לנו נטייה להתחבר, ולנטייה הזו אין קשר לעשיית דברים בצורה נכונה או לא נכונה.
להשלים את החסר:
בגלל הנטייה שלנו לחבר ולהתחבר, יש לנו נטייה בלשית גם להשלים דברים באופן שמתרחש באלפיות שנייה ובאופן שנדמה כמעט אוטומטי, אם נפגוש במישהו רץ באמוק ברחוב והוא שולח מבטים מבוהלים לאחור המוח יבקש להשלים את הקומפוזיציה בכך שיש מישהו שכנראה רודף אחריו.
המוח רוצה להשלים את החסר, הוא ימצא כל דרך אפשרית כדי להשלים את הקומפזיציה לכדי תמונה סגורה, הגיוני או לא הגיוני זה לא משנה, לחיבורים אין בהכרח קשר להיגיון.
וככה בדיחה עובדת, הבדיחה היא סיפור, שהמוח כמו מחבר לשלים לאן הסיפור הולך להתקדם, וכשהוא כבר בטוח שלשם הוא מגיע, מגיעה ההפתעה, שמשנה את המסלול, סוגרת את העלילה, וגורמת לצחוק.
בעזרת ההבנה הזו של חיבור והרצון להשלים, נוכל לצלול פנימה היישר אל מאגר החיבורים שבאמתחתנו, וכמו זכוכית מגדלת נעמיק אל מעמקי הארכיאולוגיה היצירתית של נפשנו, ככל שנתרגל את הצלילה הזו, נצבור ביטחון, נמצא חיבורים מגוונים, ונאפשר ליצירתיות לפרוח מתחת לפני הקרקע, מעבר לנכון או לא נכון, טוב או רע, שיפוטיות והגיון.
תרגיל הנעלמים:
אמא ואבא הלכו לים, אבא טבע מי נשאר?
אמא.
זאת התשובה המיידית הצפויה וגם ההגיונית, אבל בואו נעמיק עוד במאגר.
אמא ואבא הלכו לים, אבא טבע, מי נשאר?
* הילד שצפה במתרחש.
* אולי המציל שנשאר המום מהעמדה שלו.
* אני יודע מה נשאר, הטלפון שלו על המחצלת.
* האבא, הוא נשאר במים, והאמא והילד עזבו את החוף.
* בעצם נשארה המאהבת בפינה הצדדית של החוף.
* נשארה הדירה לילד ולאמא
* נשאר חוב בנק עצום
עשו את זה 100 פעם, תראו לאן אתם צוללים במאגר.
תרגיל הנעלמים 2:
אתמול קיבלתי______, החלטתי להגיע ילדה הכי _______ בכיתה, בכל זאת, עכשיו אני אדם מיוחד, היא טענה שזה ממש ___________ והחליטה לקרוא ל_________ וגם _______ כשהם ראו אותי __________ הם _______ וגם ________
הרשו למוח להשלים בכל דרך.
אתמול קיבלתי רכב, החלטתי להגיע לילדה הכי יפה בכיתה, בכל זאת אני אדם מיוחד, היא טענה שזה ממש יפה, והחליטה לקרוא למנהל וגם לאמא שלה, כשהם ראו אותי נוהג הם נבהלו, וגם קראו למשטרה.
אתמול קיבלתי נחש, החלטתי להגיע לילדה הכי מעצבנת בכיתה, בכל זאת אני אדם מיוחד, היא טענה שזה ממש מפחיד, והחליטה לקרוא ליואב וגם לעמרי, כשהם ראו אותי משחק הם בעטו בי וגם הרגו לי את הנחש.
אתמול קיבלתי מחשב, החלטתי להגיע לילדה הכי חכמה בכיתה, בכל זאת אני אדם מיוחד, היא טענה שזה ממש איטי, והחליטה לקרוא לטכנאי וגם לאחותה, כשהם ראו אותי צופה ביוטיוב במחשב הם התפלאו, וגם קנו לעצמם אחד
תצללו גם דרך הגועל שבתוכנו,
אתמול קיבלתי זונה, החלטתי להגיע לילדה הכי מצחיקה בכיתה, בכל זאת אני אדם מיוחד, היא טענה שזה ממש דוחה, והחליטה לקרוא לענבל וגם לשיראל מלכת הכיתה שלה, כשהם ראו אותי מתנשק הן הצטרפו, וגם צילמו לסטורי.
תפרמו:
חשבו גי פי אס, שימו נקודת ציון וחפשו דרך להגיע אליה, לפעמים נקודות הציון זה סוף לבדיחה שלא נכתבה, סוף לסרט בלי עלילה, מוצר הייטק מוגמר, גם אם הרעיון לא קיים, חלמו אותו ותציבו אותו כאילו הוא כבר קיים, עכשיו לכו אחורה התרחקו מציר הזמן באיטיות, ותנסו להשלים איך הגעתם לרעיון, תנו למוח לעשות קפיצות קוונטיות כדי להשלים את החסר.
רעיון הייטיקיסטי:
אנשים משותקים לכיסא גלגלים מצליחים ללכת.
נלך אחורה: מתקן שמחזיק את האנשים המשותקים ומאפשר להם ללכת
עוד אחורה: כיסא גלגלים שהופך מכיסא למצב עמידה.
והכיסא הזה אגב קיים.
שאנחנו עוסקים ביצירתיות אנחנו עוסקים בחיבורים, החיבורים הן לא יותר מהצדקות מילוליות, פיזיות, נפשיות ורגשיות כדי להתחבר אל העולם שבתוכנו ואל העולם שבחוץ.
חיבור הוא חלק הכרחי בחיינו והוא חלק בלתי נפרד מאיתנו, חיבור הוא הדבק המאחד בינינו, חיבור זה אהבה.
כשאנחנו יוצרים אנחנו עוסקים במלאכת האהבה הזו, אנחנו מחברים בין מילה למילה ומולידים משפטים, אנחנו מחברים בין דיו כחול לדף שורות, בין רעיון בדמיון לרישום על קנבס, אנחנו מחברים צבעים וצלילים ומרקמים, אנחנו יוצרים חיים, אנחנו עוסקים באהבה.
אהבה- היא טבע היצירתיות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה